חייל שנקרא לחקירת מצ”ח בגין חשד לביצוע עבירות סמים, יכול שיתבקש על ידי הגוף החוקר למסור בדיקת שתן לשם גילוי שרידי סם בגופו. לרוב, יתבקש החייל למסור דגימת שתן מרצונו החופשי ומקום שיסרב לעשות כן יוציאו בעניינו צו המחייב אותו למסור את הדגימה. 

הצו שמחייב חייל למסור דגימת שתן הוא צו שנחתם על ידי קצין שיפוט בכיר (בדרך כלל מדובר בקצין בדרגת רס”ן), שמו של הצו  “צו קש”ב”, צו זה אכן מחייב את החייל במסירת שתן, מעמדו כמעמד פקודה ואם יסרב החייל למסור דגימה גם לאחר שהוצא צו בעניינו הרי שהוא צפוי לעונש. אולם, חשוב לדעת, כי על אף שבמסגרת החקירה יאמר לחייל על ידי חוקריו כי סירוב למסור שתן מהווה עבירה שהעונש בצידה הוא שנתיים מאסר בכלא, הרי שלא כך הדבר ואמירה זו של גוף החקירה מטעה נחקרים רבים.

מומלץ שחייל העומד בפני חקירת מצ”ח בגין חשד לביצוע עבירות סמים ייוועץ בעורך דין על מנת ללמוד כיצד הדרישה למסירת דגימת שתן יכולה להשפיע עליו, שכן כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו

המלצה של פסיכולוג או פסיכיאטר אזרחי להתאים לחייל פרופיל פוסל שירות, היא בגדר המלצה בלבד ולא מהווה קביעה מחייבת עבור גורמי בריאות הנפש הצבאיים. 

נכון הדבר שיש בכוחה של אבחנה פרטית להוות אינדיקציה לגורמי בריאות הנפש בצבא כי החייל שנבדק אצלם אכן סובל מתחלואה נפשית, ולעיתים מהווה כלי עזר משמעותי בדרך להוכיח כי יש לפסול חייל מלשרת שירות צבאי. אולם, גם מקום בו קיימת הבחנה למחלה ספציפית גורמי בריאות הנפש בצבא יבקשו לערוך אבחון עצמאית.

מקום בו המלצה של גורם פרטי לא אומצה על ידי קב”ן צבאי אין משמעות הדבר שבכך נחסמה הדרך להתאמת פרופיל פוסל השירות, שכן כל חייל זכאי לבקש חוות דעת נוספת ולהיבדק אצל קב”ן אחר מזה שבדק אותו בהערכה הראשונה. אם גם ההערכה הנפשית הנוספת מצאה שלא לאמץ את ההמלצה שניתנה על ידי הגורם הפרטי, תמיד יהיה ניתן לשוב ולבקש בדיקה נוספת מקום בו ניתן להצביע על שינוי נסיבות או מידע חדש שהתגלה.

בית דין צבאי הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין והחלטות שמתקבלות במסגרת הליך פלילי שהתנהל בצבא יכולות להשליך גם על החיים האזרחיים. בהתאם, תנאי מאסר בפועל שהוטל במסגרת גזר דין שניתן בבית דין צבאי, יכול להיות מופעל על ידי בית משפט אזרחי. זאת, מקום בו התנאי חל על עבירות מחוק העונשין ולא מחוק השיפוט הצבאי.

המונח קטין מתכוון לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים. 

המחוקק הישראלי ער לכך כי חקירת קטין במשטרה הינה פעולה רגישה הגם שהיא מותרת. לכן, בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), ישנן הוראות חוק ספציפיות הנוגעות לזכויותיהם של קטינים במעמד של חקירה. בין היתר, נקבע בהוראות החוק, כי יש לידע הורה של חשוד קטין טרם חקירתו וכי עומדת לו הזכות להיות נוכח במהלך החקירה. 

להוראות הקבועות בחוק ישנם סייגים ועל מנת לקבל מידע מעמיק בנושא יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.

הכלל הוא שחיפוש בביתו של אדם צריך להיעשות בצו שופט, זאת נוכח הפגיעה הקשה שחיפוש מסוג זה מחולל לזכות האדם לפרטיות. אולם, לכלל זה חריגים, ובמקרים מסוימים, הקבועים בחוק, יהיה זה חוקי ששוטר יבצע חיפוש בבית של אדם מבלי שהוא מחזיק בצו שיפוטי המאשר את ביצוע החיפוש.

המקרים בהם ניתן לערוך חיפוש בחצרים ללא צו שופט:

(1)  יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב.

(2)  בעל הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה.

(3)  אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה.

(4)  השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.

בנוסף, בפקודת הסמים המסוכנים נקבע כי גם מקום בו לשוטר חשד כי במקום מתבצעת עבירה מסוג עוון המופיעה בפקודה (למשל- עבירות של שימוש והחזקה בסמים), תעמוד לו הסמכות לבצע חיפוש ללא צו שופט.

במידה וניסית לברר מול גוף החקירה מה מהות החשד בגינו אתה מוזמן לחקירה ולא קיבלת מענה,  רצוי להגיע לחקירה  ולהמתין לחלק האזהרה שעל הגוף החוקר לעורך כבר בתחילת החקירה, במסגרת האזהרה על גוף החקירה לאמת את הנחקר עם כלל החשדות הקיימים. במידה וגם לאחר שלב האזהרה עדיין אינך בטוח בגין איזה מעשים אתה נחקר רצוי לברר זאת מול החוקרים עד לקבלת תשובה.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין לפני חקירה, במהלכה ואחריה.