משתמט
מדובר בעבירה צבאית ייחודית ואחת מהעבירות הנפוצות של חיילים שנדונות בפני הערכאות הצבאיות. חיילים המבצעים עריקות ונעדרים משירות צבאי נחלקים למספר קבוצות, אשר כולם מוגדרים כעריקים. עריקים משירות צבאי יכולים להיות משתמטים, עריקי בקו”ם, עריקים משירות סדיר, ועריקים משירות מילואים. מדיניות האכיפה והענישה משתנה בהתאם לסוג העריקות. כך למשל, מי שהשתמט משירות צבאי לתקופה של שנה יישפט בדין משמעתי ועריק משירות סדיר לתקופה של שנה יישפט בבית דין וצפוי לעונש מאסר ממושך.
מי יוגדר כמשתמט?
במדינת ישראל קיים חוק גיוס חובה. כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 16 ייקרא להתחיל בהליכי מיון לצבא, אלא אם קיבל פטור. הליכי המיון כוללים זימון לצו ראשון, למיונים ולבדיקות רפואיות. לבסוף, בגיל 18, נדרשים להתייצב לשירות סדיר. מי שלא התייצב להליכי המיון ולמועד הגיוס שנקבע לו, יוגדר כמשתמט. מועד תחילת ההיעדרות של משתמט מהצבא הוא היום בו נקרא לגיוס והיה אמור להתחיל בשירות צבאי. ככלל, משתמט שנעדר לתקופה של למעלה מ-540 יום, יוגש נגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי. במידה ותקופת היעדרותו קצרה יותר, הוא יישפט בדין משמעתי.
הליכי המיון מתבצעים בלשכות הגיוס השונות הפרוסות ברחבי הארץ – לשכת גיוס תל השומר, לשכת גיוס חיפה, לשכת גיוס ירושלים, לשכת גיוס באר שבע ולשכת גיוס טבריה.
משתמט וניתוק הקשר עם הצבא
רבים ממי שמוגדרים כמשתמט מהשירות הצבאי סבורים, שלא בצדק, כי אם ינתקו כל קשר עם הצבא הרי שאז הרשות תפסיק לחפש אחריהם ולא תפעל על מנת לגייס אותם.
כאמור, משתמט הוא מי שניתק קשר עם הצבא במהלך הליך הגיוס שלו או מי שמעולם לא היה בקשר כלשהו עם נציג של לשכת הגיוס של צה”ל. למעשה, משתמטים רבים הם מי שמעולם לא הגיעו לזימונים שנשלחו מלשכת הגיוס ושמעולם לא נקבעו להם נתונים צבאיים.
שכיח שמי שמוגדר כמשתמט יטעה לחשוב שמקום בו הוא לא הגיע למיונים אליהם נקרא ונתונים צבאיים לא הותאמו אז לא ניתן יהיה לקרוא לו לגיוס. האמת היא שלשכת הגיוס יכולה להחליט על גיוסו של משתמט גם אם מעולם לא נוצר איתו קשר, זאת במידה ולא הותאם לו פטור וכי הגורמים הרלוונטיים בלשכת הגיוס מתרשמים שהמשתמט מודע לחובת הגיוס החלה עליו ונמנע בכוונה מקיום קשר עם צה”ל.
הסדרת מעמד משתמט
משתמט שנמצא בתקופת ההיעדרות שלו יוכל להסדיר את מעמדו ובכך להפסיק מלבצע את העבירה במספר דרכים. הדרך הראשונה, ככל שזו רלוונטית, היא על ידי התייצבות לגיוס ולתחילת שירות צבאי. שכן, לעיתים, יש מי שמחל בביצוע עבירת השתמטות וזמן קצר לאחר תחילת ההיעדרות משנה את דעתו ומבקש להתחיל שירות צבאי. בנוסף, יש כאלה שלא התאפשר להם להגיע למועד הגיוס שלהם מסיבה כזו או אחרת ואולם לאחר תקופה מסוימת, הסיבה שמנעה את התייצבותם לגיוס חדלה מלהתקיים. במצב דברים זה, משתמט שהוא מתחת לרף העמדה לדין פלילי יתבקש להתייצב בלשכת הגיוס, שם יישפט בדין משמעתי בגין תקופת ההיעדרות שצבר ולאחר מכן יחל בשירות צבאי כחייל מן המניין. משתמט שצבר תקופת היעדרות שמחייבת הגשת כתב אישום כנגדו, ייעצר ויובא לבית הדין הצבאי, אז ואם ימצא מתאים לכך יוכל להתגייס במסלול של בית הדין המשלב ולהשתחרר ממעצר במהרה.
הדרך השנייה להסדיר את המעמד של המשתמט, היא באמצעות פניה לצבא, רבים הם מי שמבצעים עבירת השתמטות נוכח מצב בריאותי או נפשי שלא מאפשר להם להתגייס לשורות הצבא. כך, יכול להיות שיש מי שמוגדר כמשתמט על אף שמעולם לא נבדק על ידי גורמי רפואה צבאיים ואילו היה מתייצב לבדיקה היו מתאימים לו פטור משירות צבאי. במקרים המתאימים, ניתן ליזום פנייה לצבא במסגרתה תתבקש קיומה של פגישה בין המשתמט לבין הגורם הרפואי. לעיתים, וכאשר הצבא מסכים לערוך בדיקה למי שמוגדר כמשתמט, יעלה מהבדיקה כי המחלה ממנה סובל הנבדק כלל לא מאפשרת את גיוסו.
הדרך השלישית להסדרת המעמד של המשתמט היא התייצבות במעצר צבאי. ביום שמי שהוגדר כמשתמט מסגיר עצמו למשטרה הצבאית, חדלה עבירת ההשתמטות מלהתקיים. חייל שהסגיר עצמו יישפט בהתאם לתקופת ההיעדרות שלו בדין משמעתי או במסגרת הליך פלילי בבית הדין הצבאי. ואולם, חשוב להדגיש, סיומה של ההיעדרות לא מובילה בהכרח לקבלת פטור מן השירות הצבאי, על משתמט שנכנס למעצר לוודא כי יותאם לו פטור במהלך שהוא מרצה עונש מחבוש או מאסר ואם לא עלה בידו לעשות כן אז עליו המשימה להמשיך ולפעול על מנת להסדיר מעמדו גם מיום שחרורו מהכלא הצבאי.
משתמט ופטור משירות מסיבה נפשית
לכל חייל נקבע פרופיל צבאי, הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97 והנמוך ביותר הוא 21. פרופיל 21 הוא פרופיל פוטר שירות על רקע נפשי או רפואי. פטור משירות בגלל אי כשירות נפשית יכול להינתן בגין מספר הפרעות ובעיות נפשיות. ניתן לקבל פטור על דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות, התמכרויות, סכיזופרניה ועוד. לעיתים הפטור יינתן לאור אירועים שליוו את החייל לפני הגיוס, ולעיתים בגין אירוע טראומתי שהתרחש במהלך השירות הצבאי.
בכדי לקבל פטור משירות על רקע נפשי יש לקבל אבחנה של קצין בריאות נפש (קב”ן) ופסיכיאטר צבאי שקובע כי יש להתאים לחייל או למלש”ב פרופיל 21 בגין ההפרעה הנפשית. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, יש לעבור בוועדה רפואית שתיתן אישור קבוע ותתאים את הפרופיל. תעודת הפטור תציין פטור מסיבות רפואיות ולא מסיבות נפשיות, לכן ברוב המקרים פטור נפשי לא יפגע בהמשך חייו האזרחיים של החייל.
פעמים רבות מי שמוגדר כמשתמט הוא מי שכלל אינו כשיר לשירות צבאי נוכח בעיות נפשיות מהם הוא סובל. במקרים הללו יש לפעול בזריזות על מנת להתאים פרופיל פוסל שירות ולהביא לסיומה של תקופת ההשתמטות.
אטקין חברון משרד עורכי דין לייצוג חיילים המוגדרים משתמט
עו”ד ליאור אטקין ועו”ד אריאל חברון, בעלות משרד עו”ד אטקין חברון, בעלות ניסיון של שנים רבות בטיפול בתיקי משתמט ובייצוג עריקים בהליכים שמתנהלים בבית הדין הצבאי. במהלך השנים ייצגנו חיילים רבים שהוגדרו כמשתמטים, במטרה לסיים את עניינם המשפטי על הצד הטוב ביותר וכן להביא לתוצאה הרצויה עבורם. טיפול בתיק משתמט דורש הכרה מעמיקה של פקודות הצבא ואופן בו מתנהלת לשכת הגיוס כמו גם מתן דגש ותשומת לב נסיבותיו של הלקוח מבית, אשר לעיתם עומדות ברקע העבירה. נוכח הייחודיות בעבירת השתמטות, נדרשת מומחיות מיוחדת לטיפול בתיקי מסוג זה. לכן, יש הכרח לייצוג של עורך דין צבאי בעל ניסיון מתאים ושזה תחום ההתמחות שלו.